פומ"ה

רכב הנדסה קרבית משוריין ישראלי

פומ"ה
מידע כללי
סוג רכב הנדסה קרבית ונגמ"ש
מדינת מקור ישראלישראל ישראל
פיתוח ישראלישראל ישראל
תכנון תעש מערכות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן חיל הטכנולוגיה והאחזקה
משתמשים עיקריים

צבא ההגנה לישראל

שנת ייצור 1988
מערכה מרכזית האינתיפאדה השנייה,
מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
מידע טכני
אורך 7.55 מטרים
רוחב 3.38 מטרים (ללא פלטות בזוקה)
גובה 2.65 מטרים (ללא צריח עילי)
משקל 51 טונות
מהירות 45 קמ"ש (שטח)
טווח פעולה לא ידוע
מנוע 900 כ"ס (670 קילוואט)
שריון מסווג
צוות 8 (נהג, מפקד, מקלען רפא"ל/ מקלען דרקונית, קשר פלס, חובש, מקלען ימין, מקלען שמאל, מפקד תא לוחמים)
מערכות נשק
חימוש עיקרי 1× מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 בעמדת דרקונית
1× מקלע מאג בעמדת רפא"ל
חימוש משני 3× מקלעי מאג 7.62 מ"מ
1× מרגמה 60 מ"מ
2× מדוכות רימוני עשן TAAS IS-6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פומ"ה באימון בנגב

נגמ"ש הפומ"ה (ראשי תיבות של "פורץ מכשולים הנדסי"), הוא טנק צנטוריון חסר צריח שהוסב במיוחד לצורכי חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל ומשמש כרכב הנדסה קרבית.

על הפומ"ה ניתן להתקין אמצעים שונים כגון כפות דחפור, אמצעים נגד מוקשים כגון מגוב או נוכרי ומערכת רקטות ריצוף CARPET לפריצת שדות מוקשים. כמו כן, ניתן לדגם את הכלי בתא לוחמים עילי (כמו בנגמחון).

היסטוריה

תכנון הפומ"ה החל ב-1983 עקב הצורך ברכב הנדסי ממוגן, שיעבוד בגזרת דרום לבנון. בשנת 1988 תפסו הפומ"ות הראשונות קו בלבנון וזכו להצלחה רבה, אך תכנונה, ייצורה וכניסתה לשירות מבצעי מלא הושלמו רק בשנות ה-90 המוקדמות. מאז עברה הפומ"ה שינויים רבים, בהם החלפת זחלים מזחל שוט לזחל מרכבה, הוספת מיגון ופלטות בזוקה, שיפור מערכות פנימיות והוספת אמצעים הנדסיים ואלקטרוניים שונים.

בצה"ל הפומ"ה משמש את גדודי חיל ההנדסה הקרבית בכל סוגי הלחימה ההנדסית ובפרט בכל הקשור למיקוש, פריצה, הבקעה, צליחה, חבלה ופעילויות נוספות. הפומ"ה מוגדר כרכב הנדסה קרבית ונגמ"ש כבד משמש לתובלה ופריקה של לוחמי הנדסה בשדה הקרב, בין אם זה בלוחמה בשטח בנוי, פתוח, תת-קרקע וכדומה. המיגון של הפומ"ה כבד ולעיתים הוא משמש חיילי יחידות מיוחדות לכניסה ללב שטח עוין.

בשנת 2004 החל פרויקט שדרוג המיגון של הפומ"ה במפעל רמתא של התעשייה האווירית בבאר שבע[1]. בעקבות מבצע עופרת יצוקה החליטו בצה"ל על שורה של שדרוגים נוספים לפומ"ה, בהם: מערכת הינע סופי חדשה, מערכת ראיית לילה חדשה, מדף מפקד ממוגן בחלונות זכוכית משוריינת ("אקווריום"), החלפת מערכת אוורור ואטימת המדפים למים ואבק[2].

עם זאת, בפומ"ה אין מערכות הגנה אקטיבית, למשל מעיל רוח, וזאת בניגוד לנגמ"שי נמ"ר שנחשבים ממוגנים יותר.[3]

הפומ"ה חמוש בשלושה מקלעי מאג ובמאג רפא"ל, המופעל בשליטה מרחוק מתוך גוף הנגמ"ש. ב-2016 החל צה"ל בהתקנת עמדות דרקונית המפעילות מקלע כבד M2 בראונינג בשלט רחוק, על נגמ"שי הפומ"ה. גם לרקטות הריצוף, שנועדו במקור לפריצת שדות מוקשים, יש יכולת להשמיד מטרות חי"ר ומחבלים. ב-24 ביוני 2025 מחבל התגנב לנגמ"ש פומה שהיה בפעילות מבצעית בח'אן יונס, טיפס על הנגמ"ש והשליך מטען חבלה לתוך מדף שהיה פתוח. הנגמ"ש עלה באש, וכל שבעת הלוחמים, קצין ושישה לוחמים נהרגו. הנגמש היה שייך לגדוד הנדסה קרבית 605 בחטיבה 188.[4][5]

מפרט טכני

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

חיל ההנדסה הקרבית
היסטוריה היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי • עמנואל שחר (מייסד החיל) • דרך בורמה • מבצע עמורה • דוד לסקוב • קו בר-לב • חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים • מבצע אבירי לב • חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן • חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל

חיל ההנדסה הקרביתחיל ההנדסה הקרבית

יחידות
יחידות חיליות יהל"ם • בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) • צוות הווי הנדסה קרבית
גדודי חיל ההנדסה הקרבית גדוד אסף (601) • גדוד המח"ץ (605) • גדוד להב (603) • גדוד המפ"ץ (607) • גדוד 614 (הפיקוד 614)
יחידות פיקודיות י"פ חה"ן 801 (פיקוד הצפון) • י"פ חה"ן 802 (פיקוד המרכז) • י"פ חה"ן 803 (פיקוד הדרום)
יחידות עבר גדוד הסיוע הכימי (76) • יחידת יפת"ח
אמצעי לחימה וכלים הנדסיים
כלי רכב ורק"ם פומ"ה • נקפומ"ה/פילון • נמ"ר הנדסי • זאב (רכב) • האמר • נגמ"ש M-113
מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית כלי צמ"ה ממוגנים בהם דחפורים, מחפרים ושופלים • דחפור די-9 בשירות צה"ל • מחפרים בשירות צה"ל • באגר E-349 • קטרפילר 966 • לביא"ה • טאטרה-דרילר • HMEE • כלי צמ"ה נשלטים מרחוק • "רעם השחר" • "פנדה" • סה"ר
גישור וצליחה תמסח (דוברה) • גשר הגלילים • טנק גישור (גשר צמד, גשר מספריים) • גשר ביילי • גשר מישר
סילוק פצצות אמצעים לסילוק פצצות • רובוטים לסילוק פצצות • ניידת חבלה • רובה בארט M82A1 נגד ציוד • THOR - "אש קרה"
רובוטים צבאיים רובוטים לסילוק פצצות • רמוטק אנדרוס • טאלון 4 • EyeDrive • אגמית • סה"ר • פנדה (דחפור D9T)
פריצת שדות מוקשים סכין פלסים • מגלה מוקשים • עגלה 34 • צפע שריון • רקטות ריצוף • חטפן • מגוב: מגוב רציף ומגוב נוכרי
מיקוש וחבלה לבנת חבלה • מוקשים מסוגים שונים • כלימגור • רעם (מוקש) • מטען קלע • שועל (מסגרת פריצה) • צפע חי"ר
לוחמת מנהרות המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) • המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הצפון) • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות • מקדחי-בורות ובאגרים לחישוף מנהרות • "מציצן" • רובוטים לסריקת מנהרות • אמצעי איטום מהירים
ביצורים שכבת פיצוץ • קוביות לסקוב • מטען קוברה • מטען בצל • סלי הסקו
שונות זאב (רקטה) • אמצעי יפת"ח • אמצעי יהל"ם • אמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי • נשק אישי: רובי M16 מקוצרים ורובי M4A1 קרבין רובה M4A1, הנשק האישי של לוחמי ההנדסה
קציני הנדסה ראשיים עמנואל שחר • אפרים להב • הלל אל דאג • אלחנן קליין • ירחמיאל דורי • יצחק בן דב • אריה גולן • אבישי כ"ץ • יהודה כהן • יוסף איל • ישי דותן • איתן לידור • אלי טולדנו • אברהם בן דוד • שמעון דניאל • משה שלי • יוסי מורלי • אושרי לוגסי • אילן סבג • עידו מזרחי • יואב טורחנסקי (מכהן)
ראו גם צה"ל – צבא הגנה לישראל • חיל הנדסה • פלס (צבא) • קטגוריה:חיל ההנדסה הקרבית